שלושת הסודות האפלים לכתיבת ספר פנטזייה:
ספרי פנטזייה הפכה עם הזמן לתת ההתמחות שלי בעולם הספרות. על אף שהסיפורים והספרים שלי אינם ספרי פנטזייה, אני מוצאת את עצמי נהנית מעריכה ספרי פנטזיה קצת קצת יותר מספרים ריאליסטיים.
ולא, זה לא חסד נעורים שאני זוכרת לסדרת הספרים של הארי פוטר או ווינטר בלו, אלו גם לא הזכרונות שלי כילדה בודדה בבית הספר היסודי, בחיפוש אחר סיפורי אגדות רחוקות שיפיגו את בדידותי בחדר הילדים, זה אפילו לא הרצון העז שעדיין לא עוזב אותי לגלות יום אחד שאני פיה (זה יקרה). זה פשוט אתגר מקצועי גדול יותר.
אבל לפני שנצלול לשיחה על ספרי פנטזייה, חשוב לומר שפנטזייה, לפני הכול, היא בסך הכול, עוד ז'אנר- סוגה בעברית (ידעתם😉). וקביעת הז'אנר של הספר שלך היא הצעד הראשון בתקשורת שלך עם הקוראים. כשהייתי סטונדטית קראתי מאמר של חוקר קולנוע בשם תומאס שץ (כן, גם אותי זה הצחיק), שסיפור שז'אנר הוא חוזה בין הקורא לבין הכותב על מערכת חוקים ברורה שהסרט (או הספר במקרה שלנו) חייב לעמוד בה אך גם חייב לשבור אותה.
למה הכוונה- כשאתם צופים במערכון אתם יודעים שיהיה שימוש באקדחים ובסוסים, מעריכים שהשחקנים ידברו במבטא דרומי ומקווים שהגיבור יתאהב בבת העיירה שאביה מתעלל בה ושמלותיה סמרטוטים.
ואם נחשוב על זה רגע, נגלה שיש לנו ציפיות מעין אלה בכל ז'אנר שהוא. ולכן, בחירת הז'אנר של הספר שלך יכולה להביא אותך לפתירת העלילה מהר יותר, לאפיון דמויות מדויק יותר ולהקל עליך ביצירת גורם ההפתעה.
אז מהם החוקים לספר הפנטזיה? ואיך נעשה את זה נכון בז'אנר שנראה שכתבו בו כבר הכול.
- רגע, מה רציתי להגיד?- בספרי פנטזיה קל מאוד ללכת לאיבוד. זה כמו רובוט שכל פעם נוספים לו פיצ'רים חדשים עד ששכחת למה הוא שימש בהתחלה.
בעולם הפנטזיה נורא קל לצלול לדקויות שבעולם שיצרתם. זו מלכודת מסוכנת, אתם תרגישו שזה הדבר הנכון לעשות. הרי הקורא הגיע בשביל העולם המדויק שיצרתם לו. לא ולא!! קורא פנטזיה, כמו כל קורא, הגיע בשביל התמה. בפרק מעולה של פודקאסט התסריטאות "ON THE PAGE" מספרת שרמיין פלאדיה (אחת מכותבות סדרת האיכות "בית הדרקון" מבית HBO) שבכל פעם שהיא נתקעת היא חוזרת לתמה (הרעיון מאחורי הספר, השאלה שרציתם לשאול או במילים שילדים אוהבים- מוסר ההשכל). תמיד תחזרו לשאול את עצמכם- מה רציתי לומר? מה בעולם האמיתי והאפור שלנו יכול להשתקף מהעולם הצבעוני, המיוחד והמעניין שיצרתי. - לא לפחד ממיתולוגיה אבל תהנו לשבור אותה- מה חשבתם? שתכתבו ספר פנטזייה ולא תצטרכו להשתמש במכשפות? אורקים או ערפדים? (או כל יצור אחר מהמיתולוגיות השונות, כן?) NO GO. זה לא ההסכם. אם החלטתם לכתוב ספר פנטזייה הקהל שלכם מצפה לזה. לא רק בסוג היצורים המסתוריים שמטיילים בעולם שיצרתם אלא גם במבנה העלילה; ילדים אבודים שמגלים בעצמם כוחות שלא ידעו שקיימים הם יצורים מיתיים לא פחות מפיות ועצים מדברים. זו לא העתקה אם הפכתם את זה לשלכם.
- מערכות היחסים חשובות יותר מהז'אנר- ספר פנטזיה הוא כמו כל ספר עלילתי אחר. הסיפור, העולם החדש שנברא הוא רק תירוץ לקורא לקבל מערכת יחסים כתובה היטב. ולא רק רומנטיקה. פנטזיה מצטיינים בדיוק חברויות אמת, מערכות יחסים כנות בין בני נוער (בעיקר, אבל לא רק) לבין הסביבה שלהם ולבין עצמם.
נכון, מידי פעם, קורא בלתי נסבל יתעכב על איזה חור פצפון בעלילה שלא תבינו איך פספסתם. אבל זה כאין וכאפס לעומת הקוראים שתפספסו אם מערכות היחסים שלכם לא יעמיקו. זו העלילה האמיתית של הספר. תחשבו על זה (ספוילרים לפניכם)- איפה החזקתם את הספר חזק יותר? כשאבן החכמים הושמדה או כשדמבלדור נרצח? מה ריתק אתכם יותר ב"מכושפות" כשגיליתם שיש עולם מקביל שבו הטוב הוא בעצם רע (איזה קו עלילה גרוע) או כשליאו ופפר התאהבו?
למעשה, האמת היא שכל אוהבי הספרים צמאים לאותם הדברים, הם רוצים להרגיש בטוחים בספר שהם קוראים. ואתם רוצים להרגיש בטוחים במסע הזה של כתיבת ספר. ואם בחרתם בספר פנטזיה, גם תהנו מהמון אהבה מהקורא הישראלי (ולא רק מבני נוער) וגם- תמצאו את עצמכם צוללים בבטחה לעולם חדש שהחוקים שלו כבר נכתבו עבורכם.